מה עלול לפורר את החברה ומה באמת בונה אחדות ישראלית עוצמתית וחסינה שמחברת את כולם לאידיאל הישראלי
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליב' אייר תשפ"ג
א. ויקרא כד' – ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי. ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל.. וידבר ד' אל משה לאמר. הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה.. איש איש כי יקלל א-להיו ונשא חטאו.. ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת. ומכה נפש בהמה ישלמנה.. ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו.. משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני ד' א-להיכם.. ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה.. רש"י - אני ד' א-להיכם – א-להי כולכם, כשם שאני מיחד שמי עליכם כך אני מייחד שמי על הגרים.
ב. רבינו בחיי - משפט אחד. משפט של "אחד" הקדוש ברוך הוא שהוא אחד, אותו משפט שנתן לכם בהר סיני לא כמשפטי העכו"ם ודיניהן. כגר כאזרח יהיה. הנכרי הבא מארץ אחרת ונפרד מארצו נקרא "גר" מלשון גרגיר הנפרד מן האילן, ומי שאבותיו מן העיר נקרא "אזרח", מלשון: (תהלים לז) "ומתערה כאזרח רענן", כדמיון הנטיעה הנטועה מימי קדם, ולכך אמר כי המשפט הזה יהיה שוה בכולן. כי אני ד' א-להיכם, אם עשיתם אותו משפט אני ד' א-להיכם, ומכלל הן אתה שומע לאו, לפי שכל מי שאינו נוהג אותו משפט הרי זה כאלו הוציא עצמו מא-להותו וכפר בעיקר.
ג. חזקוני - ואיש כי יכה.. מתוך שפירש דין מיתה באיש יוצא לריב, הולך ומסיים דברי ריבות שמביאין לידי מיתה.
ד. שבת קמז: - רבי אלעזר בן ערך איקלע להתם, אימשיך בתרייהו איעקר תלמודיה. כי הדר אתא, קם למיקרי בספרא, בעא למיקרא החדש הזה לכם, אמר: החרש היה לבם. בעו רבנן רחמי עליה, והדר תלמודיה. והיינו דתנן, רבי נהוראי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבא אחריך. שחבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תשען.
ה. ר' שמשון מאוסטרופולי הי"ד ניצוצי שמשון א' - איתא בצפוני ציוני וז"ל: קליפה אחד נקרא רי"ב. ועמה תר"ה חיילות כמנין אדר"ת שער. וקליפה זו רי"ב, ממונה להשכיח ולהעקיר תורתו של ת"ח בשעת חיילותן [חוליו] ושוכח תלמודו. והשם הגדול הנקרא כד"ת, הכתוב על מצחו של משיח בן דוד, מבטל אותה קליפה רי"ב עם חיילותיה תר"ה וכו' עכ"ל. ולדעתי זה סוד גדול, איתא בגמרא (שבת קמז ב) ר' אלעזר חלש.. ולדעתי הסוד, למה דווקא טעה טעות כזה. וסודו כי הוא קרא מהדלי"ת רי"ש, ומהז' י', ומכ"ף ב', הרי אותיות רי"ב שטעה. לרמז שקליפה הנקראת רי"ב היא גרמה לשכחתו. ויש לדעת החרש היה לבם, בגי' תר"ה. הרי הם גי' תר"ה חיילותיהם.. ומה שכתב השם כד"ת.. לדעתי החודש הזה לכם [גי'] כד"ת. לרמז שאם ביושר כתוב ולא בטעות, מבטל הקליפות הנזכרים. ויש לדעת, כד"ת גי' משי"ח ב"ן דו"ד. ואנו מתפללין עשה למען דת"ך. והענין פלא והא-ל יכפר בעדי.
ו. פנקסי הראי"ה ד' – החינוך בישוב החדש - האמת נעשית עדרים עדרים בימינו, וע"כ היא נעדרת. מה שצריך להאמר במלה אחת, להתכוין ברעיון אחד, נתפוצץ לרסיסים. "רוח לאומי", "רוח דתי", "רוח מוסרי", "רוח מדיני", "רוח היהדות", ועוד שמות וכינויים שונים ומשונים, שכל אחד מצטייר בלב הנוטים אליו בצורה טפוסית אחרת, עם סבך המון דמיונות שונים, שעל ידם בא מבול דברים וריב שפתים לאין חקר. שכל אלה הפרעות ילמדונו לשוב למה שאנו צריכים לשוב ולמה שאנו עתידים לשוב, לרוח ד', אשר מאז לא עזבנו. אותו הרוח, ששב עמנו מארץ שביינו, שהננו מוכנים למצאו בטובו ויפיו רק על אדמת הקדש, על נחלת ד', הוא עולה ממעל לכל אותם הרוחות הפרטיים ההולכים ונמנים באצבע ומתפררים לפרורים, חובק את כולם וכוללם יחד.
ז. אורות הקודש א' חכמת הקודש קד' - בכל זמן, בכל יום, שעה ורגע, יכולים להבחין את חלקי ההרכבות, שהכח הנשמתי שלנו עושה, עד שהוא מתרומם אל הרעיון הא-להי הקדוש בטהרתו. והם הם השמות הרבים, והשונים, בהסתעפות רזי עולם, ואוצרות החיים שלהם, שהעבודה התמימה והמאירה בונה עליהם תמיד את מגדליה, רמי הערך, הבנוים לתלפיות. כי צדיק ד' צדקות אהב, י'ש'ר יחזו פנימו, יום, שעה, רגע. והארה זו, של יחוד השמות תמיד, מביאה ברכת השלום, מפני שמבטלת את הריב בשרשו, והחלקים כולם מתאחדים, באיחוד מקורי. וסופי תיבות גימט' ר'י'ב.
והשלום, המכליל את כל המחשבות הפזורות לרעיון נשגב ועשיר אחד, נורא בהודו ומלא חיים עזיזים בתכנו, הוא שומר את התורה מכל שכחה, נגד הריב, המפרר את כל דבר לחלקים, ומשכח. ואחדות הרשעה הוא שורש הריב. חסד לאומים חטאת, עכברי רשיעי דקריין לחבריהון ואכלין, וגייצי גלימי.
ח. הוריות יג. - שאלו תלמידיו את רבי אלעזר: מפני מה הכלב מכיר את קונו, וחתול אינו מכיר את קונו? אמר להם: ומה האוכל ממה שעכבר אוכל משכח, האוכל עכבר עצמו עאכ"ו. שאלו תלמידיו את ר"א: מפני מה הכל מושלים בעכברים? מפני שסורן רע. מאי היא? רבא אמר: אפילו גלימי גייצי.
ט. מיכה ו' - שמעו נא את אשר ד' אמר קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך.. הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם א-להיך. תיקוני זוהר תיקון כא' מג: - קם רבי שמעון פתח ואמר שמעו הרים את ריב י"י. מאן ריב? דא שכינתא, דאיהי ריב י"י, דאיהי רבי, רב, בגין בנהא, איהי ריב ברבי ורבן ורבא, ריב ודאי בכלהו תנאים ואמוראים, דאיהי מריבת בהון בשית סדרי משנה, בגין בעלה דאיהו עמודא דאמצעיתא כליל שית סדרין..
י. פנקסי הראי"ה ב' פנקס מתקופת ירושלים פנקס מא' לט' – "אם אני מוכרח להיות איש ריב לכל העולם מצד הנטיה של האמת העמוקה שבנפשי, שאינה סובלת שום הטיה של שקר, אי אפשר לי להיות איש אחר. וצריך אני להוציא מן הכח אל הפועל רק את יסודות האמת העקריים הצפונים ברוחי, בלא שום התחשבות עם מה שחושב העולם בכל הסכמותיו". זהו הפתגם של דורש האמת, המתעורר בגבורתו העליונה. זאת היא גבורת עולם, המקושרת עם גורל הנצח של ישראל, האזור בגבורה.