שכינה חוזרת לציון שלב אחר שלב בבנין הארץ בפירותיה ותקומתה ועכשיו אנו חווים מציאות חדשה שמעידה על עליית מדרגה
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לטז' אייר תשפ"ה
א. ויקרא כא' – ויאמר ד' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו. ויקרא טז' - וידבר ד' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימתו. במדבר טז' - ואש יצאה מאת ד' ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת. במדבר יז' - ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם. רש"י - למה בקטרת, לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטרת לומר סם המות הוא, על ידו מתו נדב ואביהוא, על ידו נשרפו חמשים ומאתים איש, אמר הקב"ה תראו שעוצר מגפה הוא, והחטא הוא הממית. במדבר יז' - ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו. כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות האם תמנו לגוע. רש"י – אין אנו יכולין להיות זהירין בכך, כולנו רשאין להכנס לחצר אהל מועד ואחד שיקריב עצמו יותר מחברו ויכנס לתוך אהל מועד ימות. שמא הופקרנו למיתה. במדבר יח' - ויאמר ד' אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש. רש"י - אתם תשבו ותזהירו על כל זר הבא ליגע.
ב. פנקסי הראי"ה א' – פנקס ג' ב' - איסור טומאת כהן למתים הועיל לשמור את תורת המוסר שלא תבא עד הקיצוניות של שנאת החיים. פנקסי הראי"ה א' פנקס ד' כה' - טעם איסור טומאת מתים בכהנים, מפני שהם מורי העם ומרוחם נאצלת ההשפעה על הסגנון המוסרי. והמוסר שבתורה הוא מיוסד על אהבת החיים, שהרי מצינו אפילו במשה רבינו ע"ה שבקש והתפלל על החיים, והיינו שהתשוקות הטבעיות הטהורות הן הן השלמות מצד עצמן, וכן אהבת החיים היא השלמה עצמית באמת. והמוסר שממנו יוצאת שנאת החיים יתכן להיות רק בתור רפואה מרה הניתנת לפעמים למחלה רעה שלא תתגבר, אבל אין זה היסוד הקבוע שבאורח החיים. ע"כ הרחיקה תורה את כהני ד' ממעמד המות, שלא ישפיע על רוחם, הנח יותר לקלוט השפעה רוחנית, סגנון הדרכה לשנאת החיים. ובאמת הדרך לאהבת החיים המלאה, היא רק היא תעורר את האדם לאהבת חסד וטוב, כדי להיות החיים ממולאים כראוי, והם מעירים את האדם ג"כ להשביע נפשו באור ד' כדי שישפע עליו חיי עולם באמת.
ג. בראשית מה' – ..וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם. אונקלוס - ושרת רוח קודשא על יעקב אבוהון. הגר"א משלי ד' –ורוח הקודש יש לכל אדם ואדם.. תהלים מב' ג' - צמאה נפשי לאלוקים לא-ל חי, מתי אבוא ואראה פני אלוקים. ילקו"ש תהלים תשמא' - אמרו ישראל, רבונו של עולם, אימתי אתה מחזיר לנו הכבוד, שעלינו שלשה פעמי רגלים ורואים פני שכינה. בני יששכר, ר"ח ב' - ..שמשם שואבין רוח הקודש, על כן קראו להשם יתברך בכאן, א-ל חי, הרוח הקודש נקרא חיים. כדכתיב, ותחי רוח יעקב וכו' מתרגמינן ושרת רוח קודשא.
ד. בראשית כד' - וד' ברך את אברהם בכל. רמב"ן - שיש להקב"ה מדה תקרא כל מפני שהיא יסוד הכל.. כי יתרון הארץ וטובה הגדולה השופע על כל באי עולם בעבור כי בכל היא.. ומדה אחרת תקרא בת נאצלת ממנה והיא שנקראת כלה בספר שיר השירים, בעבור שהיא כלולה מן הכל, והיא שחכמים מכנים שמה כנסת ישראל בעבור שהיא כנוסת הכל. והמדה הזאת היתה לאברהם כבת. אורות ישראל א' א' – כנסת ישראל היא תמצית ההויה כולה, ובעוה"ז נשפע תמצית זו באומה הישראלית ממש. אורות ישראל א' ח' – אור השכינה הוא כנסת ישראל.
ה. סנהדרין צח. - ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל. אגרות הראי"ה א' צו' - כל המקודש מחברו היה שמם מחברו בימי הרמב"ן ז"ל. עכשו ב"ה חוט של חסד הולך ונמשך, ואנחנו צריכים להיות נכונים לקבלו ולאמצו באתערותא דילן. הנשמה של כנסת ישראל עומדת להתנער.
ו. כתובות קיא. – לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר ג' שבועות הללו.. אחת שלא יעלו ישראל בחומה ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם ואחת שהשביע הקב"ה את העכו"ם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.
ז. שו"ע או"ח תקסא' - הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר ערי קדשך היו מדבר, וקורע. משנה ברורה - אפילו יושבין בהן ישראל כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן. שער הציון - בית יוסף וב"ח ושאר אחרונים.
ח. תניא – אגרת התשובה פרק ו' - אמנם זהו בזמן שהיו ישראל במדרגה עליונה כשהיתה השכינה שורה בישראל בבהמ"ק. ואז לא היו מקבלים חיות לגופם רק ע"י נפש האלקי' לבדה מבחי' פנימי' השפע שמשפיע א"ס ב"ה ע"י שם הוי' ב"ה כנ"ל. אך לאחר שירדו ממדרגתם וגרמו במעשיהם סוד גלות השכינה כמ"ש ובפשעיכם שולחה אמכם דהיינו שירדה השפעת בחי' ה"א תתאה הנ"ל ונשתלשלה ממדרגה למדרגה למטה מטה עד שנתלבשה השפעתה בי"ס דנוגה המשפיעות שפע וחיות ע"י המזלות וכל צבא השמים והשרים שעליהם לכל החי הגשמי שבעוה"ז וגם לכל הצומח.. ואזי יכול גם החוטא ופושעי ישראל לקבל חיות לגופם ונפשם הבהמיות כמו שאר בע"ח ממש.. ואדרבה ביתר שאת ויתר עז עפ"י המבואר מזוה"ק פ' פקודי שכל שפע וחיות הנשפעת לאדם התחתון בשעה ורגע שעושה הרע בעיני ה' במעשה או בדיבור או בהרהורי עבירה וכו' הכל נשפע לו מהיכלות הסט"א המבוארים שם בזוה"ק. והאדם הוא בעל בחירה אם לקבל השפעתו מהיכלות הסט"א או מהיכלות הקדושה שמהם נשפעות כל מחשבות טובות וקדושות וכו'.. והיכלות הסט"א מקבלים ויונקים חיותם מהתלבשות והשתלשלות השפע די"ס דנוגה הכלולה מבחי' טו"ר היא בחי' עה"ד וכו' כנודע לי"ח.. וזוהי בחי' גלות השכינה כביכול להשפיע להיכלות הסט"א אשר שנאה נפשו ית'. וכשהאדם עושה תשובה נכונה אזי מסלק מהם ההשפעה שהמשיך במעשיו ומחשבותיו.
ט. תפילת שמונה עשרה – ואתה ברחמיך הרבים תחפוץ בנו ותרצנו ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים.