משפט ישראלי מקורי אינו רק באולמות בתי המשפט אלא גם בשיקול הדעת הכלל ישראלי בכל נושא. איך עושים את זה נכון?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכח' שבט תשפ"ד
א. שמות כא' – ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. רש"י - כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח, לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש [המזבח]. שמות כד' - וישכן כבוד ה' על הר סיני.. ומראה כבוד ה' כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל. ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה.
ב. גיטין פח: - תניא, היה רבי טרפון אומר: כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של עובדי כוכבים, אף על פי שדיניהם כדיני ישראל, אי אתה רשאי להיזקק להם, שנאמר: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים, דבר אחר: לפניהם - ולא לפני הדיוטות.
ג. ירושלמי עבודה זרה פ"ב ה"ז - תני רבי שמעון בן יוחאי ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם מה הסימה הזאת אינה נגלית לכל בריה כך אין לך רשות לשקע את עצמך בדברי תורה אלא לפני בני אדם כשרין.
ד. אבן עזרא - ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם - כמו וישם לפניהם (שמות יט), וזאת התורה אשר שם משה (דברים ד) בפה או במכתב או בשניהם. שמות יט' - ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו ה'. ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה וישב משה את דברי העם אל ה'. אבן עזרא - וישם לפניהם כמו וזאת התורה אשר שם משה. ואמר הגאון, כי הוא על דרך שימה בפיהם, והטעם תורה שבע"פ, שהוא פי' התורה שבכתב. רמב"ן - וישם לפניהם את כל הדברים האלה - טעמו שאמר להם הנה נתתי לפניכם הדברים, בחרו לכם היום אם תעשון כן, ולכן ענו אותו כל אשר דבר ה' נעשה, כטעם ראה נתתי לפניכם היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע (דברים ל). וכן ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם שיאמרו שאם יבחרו ויקבלו עליהם לעשותם. ועל כן אמר שם (כד) ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים, ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר ה' נעשה. וכן וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל, שאמר לדור הבא בארץ אם יקבלו עליהם את התורה, כי בא לכרות עמהם ברית בערבות מואב כאשר כרת עם אבותיהם בחורב.
ה. דברים ד' - וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. מהר"ל – תפארת ישראל הקדמה - "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל". הכתוב הזה רוצה לומר, כי התורה חפץ מונח, כל הרוצה לזכות בה - יזכה בה. ולכר לא אמר 'אשר שם לבני ישראל', רק "לפני בני ישראל". כמו דבר המונח לפני[הם], כל הרוצה לזכות זוכה בה. ולא יאמר האדם כי התורה לא נתנה רק לגדולי החכמים, שהם רחוקים מן הטעות, אבל התורה נתנה לכל.
ו. שמות כב' - ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו. שמות כג' - והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה.. ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר.. שלש רגלים תחג לי בשנה.. ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו.. ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך.
ז. שפת אמת תרנב' - ..בעוה"ז קשה להשיג האמת דהוא עלמא דשיקרא.. אכן לבנ"י ניתן האמת ע"י התורה כמ"ש מגיד דבריו ליעקב שהיא הנהגה האמיתית הפנימיות. ולכן א"א לזכות למשפט אמת רק בכח התורה שבה משפטי ה'.. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. שנתן הקב"ה לבנ"י מתנה כאשר מתאספין לשפוט אמת מאיר הקב"ה עיניהם..
ח. אורות התשובה ה' ב' - נגד כל חלק של כעור שמסתלק מנשמת האדם על ידי הסכמתו הפנימית של אור התשובה, מתגלים עולמות מלאים בבהירותם העליונה בקרב נשמתו. כל העברת חטא דומה להסרת דבר החוצץ מעל העין הרואה, ואופק ראיה שלם מתגלה, אור מרחבי שמים וארץ וכל אשר בהם.
ט. סנהדרין צג: - ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' וגו', וכתיב והריחו ביראת ה'. רבא אמר: דמורח ודאין דכתיב ולא למראה עיניו ישפוט ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ. בר כוזיבא מלך תרתין שנין ופלגא, אמר להו לרבנן: אנא משיח. אמרו ליה: במשיח כתיב דמורח ודאין, נחזי אנן אי מורח ודאין, כיון דחזיוהו דלא מורח ודאין - קטלוהו.
י. פנקסי הראי"ה ח"א פנקס ד' (פנקס יג' ראשון ליפו) עו' - כשההשגה הא-להית היא בטהרה בנפש, היא מרוממת את כל מושג שבה בתכלית הטהר והעדן, מה ש(ה)כח הצדק הטבעי כשאין שם ד' נקרא עליו לא יכול להביא למדרגה זו. אבל כשידיעת שם השי"ת היא מעורבת בדמיונות כוזבים ומושגים מטעים, אז המושג של הצדק הטבעי הוא עולה יותר בחוזק ובטהר מאותו המושג היוצא ע"י קריאת שם ד', ואז שם שמים מתחלל ח"ו וכנסת ישראל אומרת "השליך משמים ארץ תפארת ישראל". ע"כ צריכה להיות עבודת ד' מכוונת להיישיר את המעשים כדי שיהיו על ידם ישרים הרגשות, וע"י יושר הרגשות יתישרו הדיעות בכלל האומה, ואח"כ בכלל האנושיות, עד שיוכלו בני אדם לשאוב ממקור החיים ולא יהיה להם זאת לפוקה ומיעוט כח כי אם לעז ועצמה ועז משפט. "ונחה עליו רוח ד' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ד'", "והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו". רק דעת אלקים טהורה ונשגבה תוכל להרגיע ארץ, "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ".
יא. ישראל ותחיתו ג' - המינות הפקירה את המשפט, תקעה עצמה במדת הרחמים והחסד המדומה הנוטלת את יסוד העולם והורסתו. ומתוך עקירת יסוד המשפט מתכנו הא-להי תופסת אותה הרשעה היותר מגושמת, ובאה בזוהמא לחדור במשפט הפרטי של האישיות היחידית וחודרת היא בהתפשטות גדולה לנפשות העמים, ובזה מתיסד יסוד שנאת לאומים ועמק רעה של טומאת שפיכת דמים, מבלי להמיש את העול מעל צואר האדם. אמנם עיני כל מוכרחות להיות נשואות לאור עולם אור ד', אשר יגלה על ידי משיח א-להי יעקב "והוא ישפט תבל בצדק, ידין לאומים במישרים".