פרשת בא - גדולת המנהיג

דף מקורות - פרשת בא - גדולת המנהיג

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לה' שבט תשע"ג 
א) שמות יא' – ויתן ד' את חן העם בעיני מצרים, גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם. אבן עזרא – כי היו רבים משאילים אותם מפני כבוד משה.

רמב"ן - וטעם ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים - שלא היו אנשי מצרים שונאים אותם על המכות, אבל מוסיפין בהם אהבה ונושאים חן בעיניהם, לאמר, אנחנו הרשעים גם עושים חמס, וראוי הוא שיחונן אתכם האלהים. גם האיש משה, המביא עליהם המכות, גדול מאד בכל ארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ואנשי ריבו.

ב) יהושע ג' – ויאמר ד' אל יהושע, היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל, אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה, אהיה עימך. ואתה תצוה את הכוהנים נושאי ארון הברית לאמר, כבואכם עד קצה מי הירדן, בירדן תעמודו.

ג) אסתר ט' – וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועושי המלאכה אשר למלך, מנשאים את היהודים, כי נפל פחד מרדכי עליהם. כי גדול מרדכי בבית המלך, ושמעו הולך בכל המדינות, כי האיש מרדכי הולך וגדול.

שם י' – כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש, וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו..

ד) קוהלת ד' – טוב ילד מסכן וחכם, ממלך זקן וכסיל..

אבות דר"נ טז' – טוב ילד מסכן וחכם, זה יוסף הצדיק, ממלך זקן וכסיל, זה פרעה.

ה) קוהלת ט' – גם זו ראיתי, חכמה תחת השמש, וגדולה היא אלי. עיר קטנה ואנשים בה מעט, ובא אליה מלך גדול וסבב אותה, ובנה עליה מצודים גדולים. ומצא בה איש מסכן חכם, ומלט הוא את העיר בחכמתו, ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא. ואמרתי אני, טובה חכמה מגבורה, וחכמת המסכן בזויה, ודבריו אינם נשמעים. דברי חכמים בנחת נשמעים, מזעקת מושל בכסילים. טובה חכמה מכלי קרב, וחוטא אחד, יאבד טובה הרבה.

אבן עזרא - ויש אומרים כי אלה החכמים הם עשירים, והנכון בעיני שאינו מדבר על עת אחת כמו שפירשתי ואם חכמת המסכן בזויה יש עת שישמעו דבריו, יותר מדברי המלך.

ו) קוהלת רבה ט' - ..וחכמת המסכן בזויה, אמר ר' יוחנן: וכי חכמתו של ר' עקיבא שהיה מסכן בזויה היתה? אלא זה זקן שהוא יושב ומסכן בדבריו, כגון זקן שהוא יושב ודורש: לא תכירו פנים והוא מכיר, לא תקח שחד והוא לוקח, לא תלוה ברבית והוא מלוה..

ז) תענית כא. - אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא, ונקיים בנפשין, 'אפס כי לא יהיה בך אביון'. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא. הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע. אמר ליה רבי יוחנן לאילפא: שמע מר מידי? - אמר ליה: לא. אמר: מדשמעי אנא ואילפא לא שמע. שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. אמר ליה רבי יוחנן: איהדר ואוקי בנפשאי, כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. רבי יוחנן הדר, אלפא לא הדר. עד דאתא אילפא - מליך רבי יוחנן. 

רש"י - מלך רבי יוחנן - מינוהו ראש ישיבה עליהן, מנהג הוא: מי שהוא ראש ישיבה היו מגדלין אותו משלהן, ומעשירין אותו, כדאמרינן לגבי כהן גדול בסיפרא וביומא (יח.): והכהן הגדול מאחיו - גדלוהו משל אחיו.

ח) דניאל ז' – חזה הוית בחזוי ליליא, וארו עם ענני שמיא, כבר אנש אתה הוה, ועד עתיק יומיא מטה, וקדמוהי הקרבוהי. וליה שולטן ויקר ומלכו, וכל עממיא אומיא ולישניא ליה יפלחון, שלטנה שולטן עלם, די לא יעדה..

ט) ילקו"ש זכריה תקעו' - אמר ר' אלכסנדרי ר' יהושע בן לוי רמי כתיב וארו עם ענני שמיא, וכתיב עני ורוכב על חמור? זכו עם ענני שמיא, לא זכו עני ורוכב על חמור.

י) זכריה ט' – גילי מאד בת ציון, הריעי בת ירושלים, הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור.. רש"י - א"א לפותרו אלא על מלך המשיח.. צדיק ונושע: בה'. עני: ענותן. ורוכב על חמור: מדת ענוה היא.

יא) זוהר חדש רות לה: - ומצא בה איש מסכן דא משיח בן דוד.. ועליו נאמר: ומלט הוא את העיר בחכמתו, שיהיה [אצ"ל שיחיה] גואל משיח בן אפרים..

יב) מאמרי הראי"ה 237 – הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו, עובר בחמשה קולות, ואם משמחו זוכה לתורה.. ועוד הוא כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים.. סמכו ענין בנין חורבות ירושלם לשמחת חתן, שהיא קשורה להאזהרה של כל הנהנה ממנו ואינו משמחו, ומעריצה היא את השמחה האידיאלית לעומת ההנאה. שמחתה של תורה, המרוממת את החיים למדרגת הקודש והאצילות הטהורה, היא השמחה הזכה המתעלה מעל נטית ההנאה. על ידי בעלי העדינות - הנוטים אל הצחצחות האידיאלית במפעליהם, שלא יבקשו רק את ההנאה, ואת הרוח הגשמי – תבנה ירושלים.