הבכורה הישראלית האלוקית מתגלה בליל הקמת האומה הישראלית בגילוי עצמי טבעי ובגילוי הכרתי שכלי ששילובם יביא לתיקון העולם
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, ראש חודש שבט תשע"ח
א. שמות י'-יא' - ויאמר לו פרעה.. אל תסף ראות פני.. ויאמר משה.. לא אסף עוד ראות פניך. ויאמר ד' אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה.. ויאמר משה כה אמר ד' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים. ומת כל בכור.. ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו.. למען תדעון אשר יפלה ד' בין מצרים ובין ישראל. וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא.. רש"י - בעמדו לפני פרעה נאמרה לו נבואה זו שהרי משיצא מלפניו לא הוסיף ראות פניו. שמו"ר יח' א' - אמר לו משה יפה דברת.. אמר הקב"ה מה עדיין מתבקש לי להודיע לפרעה מכה אחת מיד קפץ עליו אלוקים כביכול נכנס בפלטין של פרעה בשביל משה.. שלא ימצא בדאי.. שלא דבר הקב"ה עם משה בביתו של פרעה אלא אותה שעה.. שנאמר כצאתי את העיר אפרוש כפי אל ה'.. כיון ששמע משה שמח ונתגדל שנאמר גם האיש משה גדול מאד, התחיל צווח בפרהסיא כה אמר ה'.. איני עוד בא אצלך אלא אתה בא אצלי..
ב. שמות יב' - ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים.. ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ד'. רש"י - אני בעצמי ולא על ידי שליח. שמות ט' – כל מגפתי.. רש"י – למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות.
ג. שמות ד' - ואמרת אל פרעה כה אמר ד' בני בכרי ישראל.. שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך. ב"ר א' - ר' הונא ור' ירמיה בשם רבי שמואל בר ר' יצחק אמרו, מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר. רבינו בחיי - ..היה לו לומר שלח בכורי.. אבל הענין.. כי איך יקראנו בכורי.. והם עבדים ברשות אדוניהם.. כשם שקרא הקב"ה לישראל בכור במכת בכורות, כך קרא את עצמו בכור.. בספר הבהיר, שאלו תלמידיו לרבי אליעזר, ר' מאי דכתיב "קדש לי כל בכור", וכי הוי הקב"ה בכור. אמר להם אין "קדש לי כל בכור" אלא שנתקדש ונקדש על שם ישראל, דכתיב "בני בכורי ישראל", כביכול עמהם היה בשעת השעבוד, והיינו דכתיב "שלח את בני ויעבדני", ולא אמר שלח את בכורי.
ד. מהר"ל נצח ישראל מג' - אמר רב, לא אברא עלמא אלא לדוד. ושמואל אמר, למשה. ורבי יוחנן אמר, למשיח (סנהדרין צח). וביאור מחלוקתם, כי התחלת הדבר יש לו צד בחינה שהוא עיקר הדבר, במה שהוא התחלה, ואחר ההתחלה נמשך הכל. ויש בחינה שאמצע הדבר הוא עיקר.. והבחינה השלישית סוף הדבר, ששם השלמת הדבר.. ולדעת רב לא נברא העולם רק למשה, מפני שאז היה התחלת ישראל.. ומשה הוא צורת ישראל.. מציאות קטן סימן ע' – ..ראשית המעשים כשמתקדשים מתקדשים גם כן הבאים אחרי זה.. ומטעם זה הוא מצות בכורים לתת ראשית פעלו בעבודת ד' בזה שמתחיל ב'ארמי אובד אבי' להודיע שלבן ביקש לעקור את הכל. ולכאורה מאי עניינו לכאן, אך בא לברר במופת מוחשי איך הדבר הנעשה בההתחלה בין לטוב או להפכו גורר אחריו את כל התולדות והענפים אף על פי שקטנה הפעולה בראשיתה. והזכיר 'ארמי' ביקש לעקור את הכל רק על ידי מה ש'אובד אבי' שהיה התחלתנו. אם כן פעולתו היתה קטנה, אך מצד היותה בראשית ענינו היתה גוררת אחר כך את הענפים.. אם כן הבאתי ראשית פרי האדמה כדי שיהיה כל פרי קודש לד'. והנה לבן שביקש לעקור את הכל היה בשני פנים, בנפש גם כן לבד הגוף.. כי חפץ להטותו מנתיב יושר. וכנגד זה בבכורים המעשה הוא מעשה ראשי וצריך גם כן בוידויו אמונה ראשיית, שכלית, דהיינו 'אשר נתת לי ד'', שהוא קבלת עול מלכות שמים ושכל השפע והטוב רק מאיתו יתברך ואין זולתו.
ה. בראשית כה' - ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי. בראשית נ' - ..בקברי אשר כריתי.. רש"י - כמו כי יכרה איש. ומדרשו.. אשר קניתי. אמר ר' עקיבא כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה, ועוד מדרשו לשון כרי, דגור, שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן ועשה אותו כרי, ואמר לעשו טול זה בשביל חלקך במערה. דברים ד' - ..ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים.. שמות יב' - ..בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים.. אונקלוס – ..בכרן יומא הדין.. עולת ראי"ה ב' שה' – העולם כולו מתבכר בחג השבועות.. כל הארץ היא של ד' בגילוי עליון. וישראל מתעלים להיות סגולה מכל העמים, ונשמתם של ישראל נראות בבהירותן הצחצחה.. דברים כא' - כי את הבכר בן השנואה יכיר.. ב"ב קמב: - אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא בכור שנולד לאחר מיתת אביו אינו נוטל פי שנים, מאי טעמא, יכיר אמר רחמנא והא ליתא. מלכים ב' ב' - ..ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי. רלב"ג- במה שהאצלת מרוחך על כל בני הנביאים יהיה הנאצל לי מרוחך פי שנים.. מענין מה שאמר כי את הבכור.. יכיר לתת לו פי שנים.. יו"ד שו' - בכור בהמה טהורה.. ומצוה להקדישו ולומר הרי זה קודש.. ואם לא הקדישו, מתקדש מאליו מרחם.
ו. קובץ א' לו' - כשנשתכללו החיים, והשכל וההכרה המוסרית נתפתחו, נתחלשה הנטיה הטבעית.. ומעתה אין הדת והאמונה מתקיימים עוד ע"פ הנטיה הטבעית כ"א ע"פ הכרעת הכרה בטובם ואמתתם. ואע"פ שההכרה עוד לא נתבכרה, כי לא באה עדיין ההתפתחות הרוחנית לידי מדה זו.. יחזקאל מז' - לחדשיו יבכר. רש"י - מדי חדש בחדש יבשל פירותיו. מאמרי הראי"ה 30 – עם זריחת אורה של התנועה הלאומית מתוך חפץ והכרה.. בא התור להתגלות ההכרה הברורה בכלל האומה.. אחרי ההתחלה הקטנה של ההתנוצצות שלה, גרם הדבר לבטול וחלישות האינסטינקט ביחש לקשר הדת והאמונה, וההכרה לא השלימה את תפקידה על כן הננו משתוממים למראה ההריסה... אבל.. התקנה השלמה אינה אלא הגברת התגלות ההכרה העממית הברורה, הכרת הערך העצמי של האומה ותחיתה, באותה הצורה האלוקית האמיתית שלה. אז כשנאיר את הרוח ונשכלל יותר ויותר את ההכרה הפנימית למהר להביאה לידי גלוי, תחל היא בעצמה להשיב את כל מה שנאבד לאומתנו על ידי ירידת האינסטינקט, ובצורה יותר בהירה ואדירה תפעל מעתה ההכרה הברורה, שתכלול עמה את כל עזו של האינסטינקט, את כל הגדולות אשר פעל הרגש הטבעי של האמונה בעולם היהדות הנאמנה בימים הטובים של האמונה התמימה ושמירת המצוות כהלכתן. החיים הרוחניים ישובו לקבל צורה מאירה, החיים המעשיים יוחלו להיות יותר מלאים טל תחית קדש, והכרת האמונה, כבודה והוקרתה, וחמדת קיום המצוות בחיים הפרטיים ושכלול החיים הישראליים הצבוריים תשוב לנו בכל יפעת הודה והדרה..