פרשת פקודי - אלה פקודי

דף מקורות - פרשת פקודי - אלה פקודי

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכו' אדר א' תשע"ו
א.    שמות לח' – אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על פי משה עבודת הלוים ביד איתמר הכהן.       רש"י - אלה פקודי - בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן, לכסף ולזהב ולנחשת, ונמנו כל כליו לכל עבודתו. המשכן משכן - שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל. עבדת הלוים - פקודי המשכן וכליו היא עבודה המסורה ללוים במדבר, לשאת ולהוריד להקים איש איש למשאו המופקד עליו.. ביד איתמר - הוא היה פקיד עליהם..

ב.     בראשית נ' – ויאמר יוסף.. ואלוקים פקוד יפקוד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת.. שמות ג' – ואספת את זקני ישראל ואמרת.. ד'.. נראה אלי.. לאמר, פקוד פקדתי אתכם.. ושמעו לקולך.. רש"י - ושמעו לקולך - מאליהם, מכיון שתאמר להם לשון זה ישמעו לקולך, שכבר סימן זה מסור בידם מיעקב ומיוסף שבלשון זה הם נגאלים..

ג.     ויקרא יח' – ואת זכר לא תשכב משכבי אשה.. אל תיטמאו בכל אלה, כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם. ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה, ותקיא הארץ את יושביה.

ד.     שופטים כא' - ..למה ד' אלוקי ישראל היתה זאת בישראל להיפקד היום מישראל שבט אחד. שמואל א' כ' – ויאמר לו יהונתן, מחר חודש, ונפקדת, כי יפקד מושבך. רש"י – ונפקדת, לשון זכרון. כי יפקד, לשון חסרון.

ה.    ישעיהו יג' – ד' צב-אות מפקד צבא מלחמה. שמואל א' ב' – כי פקד ד' את חנה, ותהר.. בראשית כא' – וד' פקד את שרה.. רמב"ן -  ואין "פקידה" אלא לשון זכירה והשגחה על הנפקד..

ו.      במדבר כז' – יפקוד ד' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה. רש"י - אמר לפניו רבש"ע, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד, ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג, שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו.                          

ז.     במדבר טז' – ויאמרו, א-ל אלוקי הרוחות לכל בשר, האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף. רש"י - יודע מחשבות. אין מדתך כמדת בשר ודם. מלך בשר ודם שסרחה עליו מקצת מדינה, אינו יודע מי החוטא, לפיכך כשהוא כועס נפרע מכולם, אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות.. אמר הקב"ה יפה אמרת, אני יודע ומודיע מי חטא ומי לא חטא.

ח.    במדבר רבה ד' - מלמד שלא כשקלי הדיוט שקלי הקדש, שקלי הדיוט אם שוקל אחד אחד, חוזר ושוקל כולן כאחד, או יוסיף או יגרע, אבל שקלי הקדש ישרים, שקלן כל אחד ואחד, וחזר ושקלן כולן כאחד, לא ריבה ולא מיעט.

ט.    שו"ע יו"ד רנז' ב' - ואין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה, ולא בהקדש עם הגזברים, שנאמר: ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה, כי באמונה הם עושים (מלכים ב, יב) (רמב"ם שם). הגה: ומ"מ כדי שיהיו נקיים מה' ומישראל, טוב להם ליתן חשבון (טור). ב"מ מב. - ואמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר (דברים כח') יצו ה' אתך את הברכה באסמיך.

י.      אור החיים - ..אלה פקודי, פירוש לאלה יש מנין ואין הקפדה, כי מנין זה אדרבא, מניינו תביא הברכה, כי כל פרט שירבה במספר, תגדיל הזכות ותסובב הברכה למרבה, והטעם להיותו של המשכן.

יא.   שפת אמת פקודי תרלב' - במדרש (שמו"ר נא' א'), 'איש אמונות רב ברכות' (משלי כח') זה משה, 'אץ להעשיר לא ינקה' (שם) זה קרח. כי קשה.. והברכה שולטת בדבר שאינו מנוי. והתשובה בזוה"ק.. שהי' המנין ע"י משה רע"ה הי' בו ברכה. ..שבמנין אין ברכה שולטת כיון שנפרד כל אחד בפני עצמו. ובלי מנין הוא בכלל, ובכלל יש ברכה, כי הכלל דבוק בשורש ומקור הברכה, שמשם נמשך חיות לכל. ולכך.. איש אמונות.. שנמשך אחר השורש, ואף שעושה מעשים גשמיים בפעולת הטבע, מ"מ יודע וזוכר שהכל מהשי"ת, שורה ברכה במעשיו. וזה היפוך אץ להעשיר. דאיתא איזהו עשיר השמח בחלקו. פי' שכל הרצון בעשרו רק מכח שמיוחד הוא לחלקו מאחר שהזמין לו השי"ת זה. ולכן אינו אץ להעשיר..

יב.   אוהב ישראל פקודי - דהנה כתיב (שה"ש ז, ה) עיניך בריכות בחשבון. דבאמת שורש העין רעה הוא כמו בלעם הרשע דבכל מקום שנתן עינו היה שולט שם מארה וקללה ר"ל.. במה שהסתכל באיזה דבר הפרידו משורשו העליון.. מחמת שהיה להוט ומתאוה לאותו דבר והיה הדבר נחשב בעיניו ולא היה מסתכל בחיות הפנימי שבתוכו.. אך גבי זרע ישראל עם סגולתו כתיב עיניך בריכות בחשבון, אף בדבר שיש בו חשבון ובא לגדר מנין ומספר, אף על פי כן, אינו מזיק הסתכלות הזה, מחמת שהאיש הישראלי בכל דבר שהוא רואה ומסתכל אז הוא רואה כח הבורא יתברך הנמצא בו ומחיה אותו. וכיון שמדביק הדבר ההוא לשורשו אז בראיה זו אדרבה עוד ממשיך שפע וברכה ממקור עליון על הדבר ההוא.. וזה שאמר הכתוב אלה פקודי המשכן.. ואדרבא שהיה המנין צורך גבוה ובמנין זה ניתוסף בו קדושה.

יג.    נועם אלימלך פקודי - מה שהצדיק פוקד את כל בני אדם בהשפעה טובה, יש בהם שלש מדרגות, א', המשכן הוא מלשון המשכה.. ב', משכן רמז לצדיק השלם והגמור.. ונקרא בלשון סתם ונעלם מחמת שאינו משגיח על עצמו כאלו אינו בעולם.. ג' עבודת הלוויים, היינו הצדיקים הקטנים.. גם הם משפיעים שפע ברכה וחיים..

יד.   אוה"ק ג' דרך הקודש ב' – שלוש מידות ישנן בבעלי הנפש, המשפיעים על בני דורם מאוצר רוחם.. העבודה של המשמעת הפשוטה, שהצד התחתיתי שלה הוא דרוש וקבל שכר.. זאת היא עבודת הלוים, כי שכר הוא להם חלף עבודתם.. למעלה מזה היא העבודה הפנימית, שהיא מסתכלת ברזי עולם, והיא מפרנסת את הקודש שלמעלה, ברז הנאצל של תנו עוז לאלוקים.. זאת היא מידתן של כהנים.. למעלה מכולם היא מידתו של משה.. שעיניו וליבו רק אל צאן עמו.. ועתה אמר ד' יוצרי מבטן לעבוד לו, להיות עדי עד מתלמידיו של משה עבד ד', העומד תמיד מוכן להופיע ולהשפיע, ולא לקבל מאומה אפילו ברכה רוחנית ואצילית.. וזהו מקורה של תורת אמת.. והתפארת זו מתן תורה, שהיא תומכת כל זרועות עולם, ואינה צריכה להיתמך..