פרשת שמות – בוני האומה

דף מקורות - פרשת שמות – בוני האומה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליח' טבת תשע"ט
לע"נ  ר' ישראל אהרון ב"ר נחמן ז"ל פישל ורעייתו חיה שיינא ב"ר שמעון ז"ל - בונה בית הרב
א.    שמות א' – ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו.. ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם.. ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף. ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל..

ב.     שמות א' - ותיראן המילדת את האלוקים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים. שמות ב' - וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. ותהר האשה ותלד בן.. ותצפנהו שלשה ירחים. ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא.. ותשם בסוף על שפת היאר. ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו. שמות ב' - ..ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול. ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך. ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר. רש"י - ומדרשו נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו, מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות להיות נרדים בעבודת פרך, אבל רואה אני שהם ראויים לכך.

ג.     ישעיהו נא' - ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה. זוהר הקדמה ה. - אל תיקרי עמי אתה אלא עמי אתה למהוי שותפא עמי, מה אנא במלולא דילי עבדית שמים וארץ כמה דאת אמר בדבר ד' שמים נעשו, אוף הכי את, זכאין אינון דמשתדלי באורייתא..

ד.     שמות ה' - ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר ד' אלוקי ישראל שלח את עמי.. ויאמר פרעה מי ד' אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את ד' וגם את  ישראל לא אשלח. ויאמרו אלוקי העברים נקרא עלינו.. ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם.. ויאמרו אלהם ירא ד' עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו. רש"י - אבל הזקנים נשמטו אחד אחד מאחר משה ואהרן, עד שנשמטו כולם, קודם שהגיעו לפלטין, לפי שיראו ללכת, ובסיני נפרע להם ונגש משה לבדו..

ה.    דברים לא' - ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום.. חזקו ואמצו אל תיראו.. ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל  הארץ אשר נשבע ד' לאבתם לתת להם.. יהושע א' - ..כאשר הייתי עם משה אהיה עמך.. חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ.. רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה.. לא ימוש ספר התורה הזה מפיך.. הלוא צויתיך חזק ואמץ.. ויענו את יהושע לאמר כל אשר צויתנו נעשה ואל כל אשר תשלחנו נלך.. רק חזק ואמץ. ד"ה א כח' - ויאמר דויד לשלמה בנו חזק ואמץ ועשה אל תירא ואל תחת..

ו.      קובץ א' רנד' - אומץ החיים מוכרח הוא לכל יחיד, ובפרט למנהיג, ולכל ציבור. אבל עם האומץ, המתגלה מהתכונה הנפשית, מתעוררים הרבה סעיפים מזיקים ומדות רעות, וצריך הסתכלות בהירה של יושר גדול לברר את הטוב הנקי מתוך הפסולת. שם שיט' - צריך לחפש עצות נגד מורך הלב. רק מורך הלב הוא המסבב את המכשולות של הדעות הרעות והמדות הרעות, כי יראה רעה נולדת, המטילה חלישות דעה על האדם, ומכנסת בקרבו איזה פחד, המונעו מלהלחם נגד כל הקלקולים שבנפשו ושבחברת האדם. והחובה הראשית היא חיים של אומץ לבב. אמנם כל מה שתגדל ההופעה המוסרית בתיקון המדות והמעשים, כן יקבע אומץ הלב יותר בלב האדם. שם תנח' - צריכים אנו להקנות לנו את ההסתכלות של קנין השלום השכלי והמוסרי. לא נרצה לאבד את כל מה שאינו בחוגנו, מפני היראה מסתירותיו. בבטחה נוכל ללכת דרכנו, אין יראה מסתירות, כי הכל מתאחה ומתאחד. אפילו מפני עצמו, מפני קלקוליו המוסריים, אין צריך להתירא יותר מדאי, אומץ הלב הוא יסוד הנצחון. מיכה ז' טו' - כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.

ז.     ישעיהו מ' כו' - שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר. מלבי"ם - כח יציין הכח הפנימי השרשי. ואון יציין התגלות הכח אל הפועל, כחי וראשית אוני. הכח הפנימי יתעלף וייעף לפעמים, ועז"א נותן ליעף כח, ואם יתמיד נאמר שמאמץ כחו.. היא התמדתו בזמן..
תקוני זוהר תיקון מט' - מרוב אונים דא כתר עלאה ואמיץ כח דא חכמה מאי כח דיליה אימא עלאה.. תשובה..

ח.    אורות התחיה מז' - מפני שהציור של גדולת האור האלוקי הוא גדול מאד בפנימיות הנשמות של דור האחרון של עקבא דמשיחא, במידה כזו שאין להן עדיין הסתגלות איך מנהיגים את החיים המעשיים על פי גודל עליון כזה, באה הכפירה ואתה הדלדול הרוחני שדומה לחורבן, שאנו רואים בדורנו. אבל דרך הרפואה הוא רק להרבות כלים, הסברות ותכניות, המועילים לסול דרכים בשביל הסתגלות מעשית על פי הארות היותר עליונות.

ט.    אוה"ק ג' מוסר הקודש קכד' - ההסתכלות הרוחנית השלמה, שהיא ההסתכלות האלוקית, היא מחוללת את התיקון החברותי היותר נעלה, אחרי המון סבות וצינורות, של שדרות אנשים, וסדרי חיים שונים. התעופה העליונה, המתעלה מעולם המעשה וגבוליו, הוא המעמד של הרוח הגדול אשר לנשמת האדם. מתאחד הוא האדם בשיא רוחו עם המהות הרוחנית העומדת למעלה מכל ערכיו, מתעלה הוא מגבולי הזמן והמקום, והנצחיות הבהירה היא נחלתו, בעזוז חסנה וקדושת ערכה. החיים המעשיים נפעלים מאליהם לטובה, אבל לא יוכלו לפשט את עצמם בכל פרטי פרטיהם. מוכרחת היא התעופה העליונה לרדת, ברדתה היא נעשית ראש לשועלים, כח רודה ודוחף לעולמים מוגבלים, כח מישר נתיבות מעשה, עיון ושירה גבולית. ירידה היא לאור העליון, בירידה זו מפלג הוא שטפי אורות לכל הגבולים, לשדרות המעשיות, ולשאיפות הפועלות, תתן טרף לביתה וחק לנערותיה. בהיות החק מלא, והפלגים כבר יכולים להשקות דים, עולה היא שטיפת האורה, מתיחדת במקורה, מתרפקת על דודה, ונשמת הבריאה כולה מתעלה למקור האצילות האלוקית. ורוח האדם לעומתה עולה ממעל לכל סדרי חיים מעשיים, והוגה ישרות מוחלטות, בזיו האמת לאמתו.