פרשת תצוה - קטורת

דף מקורות - פרשת תצוה - קטורת

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לה' אדר א' תשע"ד
א.    שמות ל' – ועשית מזבח מקטר קטורת.. וצפית אותו זהב.. ועשית לו זר זהב סביב.. ונתת אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות, לפני הכפורת אשר על העדות אשר אועד לך שמה. והקטיר עליו אהרון קטורת סמים בבוקר בבוקר, בהיטיבו את הנרות יקטירנה. ובהעלות אהרון את הנרות בין הערבים יקטירנה... רש"י – זר זהב. סימן הוא לכתר כהונה. אבן עזרא – והיה כנגד הכרובים שהם פורשים כנפים למעלה.

ב.     זוהר חדש שה"ש יג. - קטורת כל מאן דארח.. הוה מברר לביה בברירו ונהירו בחדווא ורעותא למפלח למאריה, ואעבר מניה זוהמא וטנופא דיצר הרע, ולא הוה ליה אלא לבא חדא לקבל אבוי דבשמיא, בגין דקטורת תבירו דיצר הרע איהו.. דלית לך מלה בעלמא דמתבר ליה לסטרא אחרא בר קטורת.. אמר רבי שמעון אי בני נשא הוו ידעי, כמה עילאה הוא עובדא דקטורת קמי קב"ה, הוו נטלי כל מלה ומלה מניה, וסלקי לה עטרא על רישייהו ככתרא דדהבא. ומאן דישתדל ביה לאסתכלא בעובדא דקטורת ולכוין ביה בכל יומא, אית ליה חולקא בהאי עלמא ובעלמא דאתי, ויסלק מותנא מיניה ומכל עלמא, וישתזיב מכל דינין דהאי עלמא, ומסטרין בישין, ומדיני דגיהנם, ומדינא דמלכו אחרא. ..בגין דקטורת איהי מקשר קשרין עילא ותתא.. אמאי איקרי מזבח? והא לא דבחין ביה דבחין, ומזבח על דא איקרי. אלא בגין דבטיל וכפית לכמה סטרין בישין. וההוא סט"א הוה כפית כעגלא דכפית לדבחא.. דלא יכיל לשלטאה ולא למהוי מקטרגא..

ג.     רמב"ן שם - הנה מזבח הקטרת מן הכלים הפנימיים היה, ראוי שיזכירנו עם השולחן והמנורה שהוא מונח עמהם, וכן הזכירם במעשה בפרשת ויקהל, אבל הטעם להזכירו כאן אחר המשכן וכל כליו והקרבנות, בעבור שאמר בתשלום הכל ונקדש בכבודי (לעיל כט מג), ושכנתי בתוך בני ישראל (שם מה), אמר כי עוד יתחייב להם שיעשו מזבח מקטר קטרת להקטיר לכבוד השם. וזהו רז שנמסר למשה רבינו שהקטרת עוצרת המגפה (שבת פט א), כי הקטרת במדת הדין, שנאמר ישימו קטורה באפך (דברים לג י), מן וחרה אפי (שם לא יז), והוא מה שאמר בקטרת זרה ועל פני כל העם אכבד (ויקרא י ג), שידעו כבודי כי לא ישא לפשעכם ויזהרו בכבודי. ולכך אמר כאן (בפסוק ו) ונתת אותו לפני הפרכת אשר על ארון העדות לפני הכפורת אשר על העדות אשר אועד לך שמה, כי מה צורך להאריך בכל אלה ולא אמר ונתת אותו לפני ארון העדות באהל מועד, כאשר אמר בפרשת ויקהל (להלן מ ה), אבל הוא להורות על ענינו.

ד.     שבת פח: - אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?.. אמר לו הקב"ה למשה: החזיר להן תשובה!  ..אמר לפניו: רבש"ע, תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה, אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. אמר להן: למצרים ירדתם, לפרעה השתעבדתם, תורה למה תהא לכם? ..שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנב, קנאה יש ביניכם, יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו להקב"ה.. מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב, ומסר לו דבר.. אף מלאך המות מסר לו דבר, שנאמר (במדבר יז') ויתן את הקטרת ויכפר על העם, ואומר ויעמד בין המתים ובין החיים וגו', אי לאו דאמר ליה - מי הוה ידע?

ה.    מלבי"ם שמות כט' – ושכנתי. שעל ידי זה, תתפשט שכינת השכינה בתוך העם כולו..

ו.      דברי הימים ב' כו' – ויהי לעוזיהו חיל עושה מלחמה.. ויצא שמו עד למרחוק כי הפליא להעזר עד כי חזק. וכחזקתו גבה ליבו.. וימעל בד' אלוקיו, ויבוא אל היכל ד' להקטיר על מזבח הקטורת. ויבוא אחריו עזריהו הכהן ועימו הכהנים לד'.. ויאמרו לו, לא לך עוזיהו להקטיר לד', כי לכוהנים בני אהרון המקודשים להקטיר, צא מן המקדש, כי מעלת.. ויזעף עוזיהו ובידו מקטרת להקטיר, ובזעפו עם הכהנים וצרעת זרחה במצחו..

ז.     שמות ד' – ויאמר ד' לו עוד, הבא נא ידך בחיקך.. והנה ידו מצורעת כשלג. רש"י - רמז שלשון הרע סיפר באומרו לא יאמינו לי, לפיכך הלקהו בצרעת, כמו שלקתה מרים על לשון הרע. יומא מד. - ותנא דבי רבי ישמעאל: על מה קטורת מכפרת - על לשון הרע, יבא דבר שבחשאי, ויכפר על מעשה חשאי.

ח.    עולת ראי"ה קלה' – קלז' – תכונת הקטורת היא כל כך אצילית ורוחנית, קשורה בתוכן החיים הפנימיים, באותה המידה שההשפעה החיונית הולכת מהפנים אל החוץ, מתוך חיי הנשמה לחיי הכלים, בכל המדרגות כולן. ובערך של תוכן פנימי אצילי זה, אין הבדל של מדרגות, ולא של זמנים..

        וסגולת הקטורת היא הקשר של הקדושה העליונה האלוקית הכללית, שמצידה אי אפשר לפרט שמות נפרדים כי אם סמים בכללות, מצד עוצם כוח הקדושה הפנימית הרוחנית, בתכונתה העומדת למעלה מכל חילוקים..

        המגמה העליונה של הקטורת היא, להופיע בעולם, באדם, באומה, באנושיות, בחיים, ובהויה בכלל, את האור העליון של הרוחניות הקדושה האצילית, אשר לא יגורה רע, וכל מה שמתפשט ונראה כמו דבר רע וכעור, בחיים ובפועל, איננו כי אם לבוש חיצוני של הדבר הטוב.. אבל מאחר שלבושים רעים ישנם, צריכה העבודה הקדושה הזאת, מלאה חכמת אלוקים, אומנות קדושה.. לא במקרה, ולא בדמיון, ולא בשכל אנושי מוגבל, אפשר לבא עד הגבול הקדוש הזה של החזרת כל הרע לטובה גמורה, כי אם באמונה גדולה ובאמנות קדושה רבה באים לעבוד את העבודה הקדושה הנוראה והטהורה הזאת, שאינה נעשית כי אם על פי יחידי הבחירים שבגדולי הדורות וקדושיהם.. אנשים אשר כח בהם לעמוד בהיכל מלכו של עולם, ויודעים את עומק מלאכת שמים זאת, למהפכא מרירו למתיקו וחשוכא לנהורא.