מסעות חיינו אינם מקריים
אנו רגילים להתייחס למסעות השונים בחיינו, כענין מקרי. היינו בתחנה זו, עברנו לתחנה אחרת, עבדנו במקום ההוא, ועכשיו אנו עובדים וגרים כאן. אבל מסתבר שכל מקום ומקום כל מסע ומסע שעברנו בחיינו, הוא בעל משמעות מכוונת ועמוקה. הכיצד?
בפרשת השבוע, פרשת 'מסעי', מתוארים בפרוטרוט מסעי בני ישראל במדבר. ארבעים ושנים מקומות, חניות שונות, שעברו בהם בני ישראל. בשביל מה מפרטת התורה את המסעות האלו? הרב צבי יהודה מביא, שבארבעים ושנים מסעות אלו, רמוז אחד מהשמות היותר כמוסים של האלוקים, המורכב מארבעים ושנים אותיות. מה הקשר בין מסעות ישראל ושם השם?
אומר הרב צבי יהודה, שמסעות חיינו כמו מסעות חיי עם ישראל כולו, אינם מסעות מקריים. לכל תחנה והתמודדות, לכל אשר עובר עלינו בימי חיינו, יש תפקיד. כל מקום בו היינו, חיינו, עבדנו, שמחנו, התמודדנו, לא היה אלא הזדמנות משמים לגלות מתוכנו איזה שהוא אור חדש, להוציא לפועל כשרון רוחני כזה או אחר, אמירה מוסרית, גילוי של אהבת האדם, או איזה שהוא תיקון תרבותי. מסעות חיינו מנוהלים מלמעלה. ההתמודדויות המזדמנות מולנו, אינן מקריות. לכל ארוע בחיינו יש משמעות עמוקה. כי מתוך מסעות חיינו, הולך ומתגלה אור שם השם בעולם. הולך הטוב ומתגלה ומכריע את העולם ברוב טובו.
ההבנה הזו שופכת אור חדש, על המשפט שאומר כל יהודי בכל מצב והתמודדות, 'הכל לטובה'. אין זו רק קבלת הדברים באהבה, אלא עומק של תפיסה והבנה, שבכל דבר בעולם מונח משהו טוב, משהו שצריך לצאת לאור העולם, על ידינו. אין סתם. הכל מכוון. והכל לטובה. אנחנו צריכים להתרומם במבטנו, ולהתרגל לחפש את הטוב המסתתר בכל דבר, ואז חיינו יהיו הרבה יותר עמוקים ושמחים.
הצטרף לרשימת התפוצה שלנו וקבל את השיעור השבועי והחוברות החדשיות לדוא"ל