פרשת ויחי - בטחון המדינה

היכולת להילחם ולנצח תלויה מאד ברוח העם


בטחון המדינה / הרב יצחק חי זאגא

לפרשת ויחי

א. 'ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי' (בראשית מח, כב).

'בחרבי ובקשתי - היא חכמתו ותפילתו' (רש"י).

בגמרא מסכת בבא בתרא קכג. פירשו, בתפילתי ובקשתי, וכן כאן באונקלוס תרגם 'בצלותי ובבעותי'. וכולם אומרים למעשה, שנצחון במלחמה איננו רק עניין של עוצמת הטנקים. הנצחון במלחמה הוא בראש ובראשונה ענין של רוח הלוחמים, רוח עם ישראל. אמונה ותפילה. אין כל ספק שצריך להכין את הצבא ולהעמידו במלוא עוצמתו הפיזית, אבל כל זה לא יועיל למי שהוא חסר אמונה.

ניקח לדוגמא את מלכות אחז מלך יהודה. באותה תקופה היה עם ישראל שקוע בחיי החומר, וכפי שמתאר לנו מרן הרב קוק, עין איה א', עמ' 120 - 'מפני שירדו ישראל הרבה מעלות והשתקעו בחמדות גשמיות ואהבת הקנינים המדומים בימי אחז, שבטל כל רגש קדוש והדיחם להסיר לבם מאחרי ד' ולהתמכר רק אל חיי הזמן'. תאור לא קל. עם ישראל שקוע בחמדנות גשמית, מסע קניות בלתי פוסק, אהבה גדולה לקניינים גשמיים שאין להם עתיד נצחי. גם אם קנה אותם האדם, לא קנה אותם אלא לתקופה שאורכה לכל היותר כתקופת חייו עלי אדמות. קנייני הנצח של עם ישראל נדחקו לקרן פינה.

הגמרא בירושלמי סנהדרין י:, מתארת את נסיונו של אחז לבטל תורה מישראל. 'למה נקרא שמו אחז? שאחז בבתי כנסיות ובבתי מדרשות'. הוא סגר ישיבות ובתי כנסת. למה? מסבירים חז"ל, 'סבור בדעתו לומר: אם אין קטנים אין גדולים, אם אין גדולים אין חכמים, אם אין חכמים אין נביאים, אם אין נביאים אין רוח הקודש, אין בתי כנסיות ובתי מדרשות, כביכול אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל'. תאור קשה. מנהיג פוליטי שחושב לסגור ישיבות על מנת לשנות את התרבות הישראלית. אם לא יהיו ישיבות ולא יהיו תלמידים, אזל כוחם של הרבנים, ואין השראת שכינה בישראל. מהפכה תרבותית.

התוצאה לא אחרה לבוא, ולא רק במישור הרוחני הלאומי, אלא גם במישור הצבאי הבטחוני. על החולשה הלאומית הנוראה שאפפה את דורו של אחז, מספר לנו ישעיהו הנביא ז' ב' - 'כנוע עצי יער מפני רוח'. היינו, חששו מהצל של עצמם. מקול עלה נידף. לא היו מסוגלים להילחם ולנצח. פחד לאומי משתק. והכל בגלל מה? מסביר הרב צבי יהודה, שיחות הרצי"ה דברים עמ' 86 - 'מצב זה של חולשה רוחנית הביא למיעוט הגבורה הלאומית, מפני שהגבורה האמיתית היא ממקור האומץ האלוקי. כשיש קטנוניות ברוח, מגיעים לאימה ופחד'.

וזהו שאומר יעקב ליוסף. הנני נותן לך את שכם כחלק נוסף על אחיך בארץ ישראל. את שכם זו לקחתי מיד האמורי, בחכמת התורה שבי, ובתפילה שהתפללתי לאלוקים. ללמדך, זוהי הדרך להקמת המדינה היהודית - גבורה מעשית הנובעת ומתחזקת מכח התקשרות נאמנה לתורה, ומתוך תפילה יהודית הבאה מעומק הלב. מוח ולב. שכל ונשמה. מעשיות ורוחניות. שמימיות וארציות. עולם שלם של שמים וארץ. שלום אמיתי המחבר בין ישראל לאלוקיו. חבור שורשי המביא בעקבותיו את השלום האמיתי בעולם. שלום של שלמות, אמתיות, אהבה וחסד ממקור החסד. קדושה וטהרה. כך מתעלים ישראל למלא את תפקידם בעולם, והעולם כולו מתברך בהם.

 

ב. האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים' (בראשית מט, א)

'נעשו בני ישראל אגודה אחת.. התקינו עצמכם לגאולה' (מדרש רבה, צח, ב)

על פי המדרש, מפתח הגאולה של עם ישראל, תלוי באחדותם. בספר שפת אמת על התורה, ויחי תרס"ה, הבין את המדרש כאומר כך: 'האספו' - אם תהיו באסיפה, כולכם מחוברים ונקיים מנגיעות ואינטרסים. רק רוצים לעשות טוב בעולם ולגלות את אור ישראל, אור ד' בעולם. 'ואגידה' - אם תהיו באגודה אחת, לעשות רצונו יתברך בלבב שלם. אז תזכו ל'אשר יקרא אתכם באחרית הימים'. תזכו לגאולה.

והמשיך השפת אמת ובאר, שבאותה אסיפת בני יעקב בצו אביהם, יסדו הם את הדרך לכל האסיפות בעם ישראל, ובמיוחד לאסיפה הגדולה של ישראל בחוזרם מהגלות לארץ ישראל, לגאולת עם ישראל. חז"ל מתארים לנו, שבאותה אסיפה הביע יעקב אבינו את חששו באשר להמשך הדרך על ידי בניו. והם ענו כנגדו את אותה קריאת שמע מפורסמת, 'שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד'. יעקב אבינו השיב בשמחה כנגדם, 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. אומר השפת אמת, כשישראל מכונסים ומאוחדים, מחוברים לשורשם הנשמתי הפנימי, לקריאת 'שמע ישראל', מתגלה האור הגדול שהיה באותה אסיפת יעקב אבינו, הוא האור הנשמתי הכלל ישראלי. כשהאור הזה מתגלה בישראל באחדותם היהודית, אין מי שיוכל לעמוד בדרכם, ואסיפתם זו תעמוד לעד. חיבור וכינוס אמיתי שעולה עד לשורש הנשמות של ישראל, יעמוד לעד ויתקיים לנצח. כמאמר הפסוק, 'שפת אמת תיכון לעד'.

בזמן השואה היה רב גדול מאד שנקרא הרב ישכר טייכטל זצ"ל הי"ד. תוך כדי בריחה ממקום למקום, הוא כתב ספר גאוני בשם 'אם הבנים שמחה'. ספר זה כתוב במתיקות נפלאה, ובסגנון קולח, עמוס במקורות מיוחדים ועמוקים, ובניתוח מרתק. הספר עוסק בעניני גאולת עם ישראל ושיבתו לארצו. בין השאר כותב המחבר יסוד עצום החשוב לכולנו, לתקומתנו ותחיתנו במדינת ישראל. אחר שמבאר המחבר [בעמ' רמד] את היסוד של אחדות ישראל כמפתח הגאולה. מציע הוא לבחור במצוה אחת שכל ישראל יתאגדו סביבה, ועל ידה יתאחדו לגאולתם השלימה, אף אם עדיין לא יקיימו כולם את כל התורה כולה.

שם [בעמ' רנב] מציע המחבר לבחור במצות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל המצוות כולן. 'נבחור נא מצוה זו של ישוב הארץ להתעסק בה כולנו יחד, כל נפש ישראל שחי בעולם, ועל ידה, אנחנו נעשה גוי אחד בארץ ותחזור האחדות בישראל למקומה, ואז נזכה שהאחדות שנשארה בישראל בכח תצא מהכח אל הפועל, ונזכה לגאולה שלימה על ידי זה, וכאמור לעיל, ונזכה לכל העתיד הגדול שנבאו לנו נביאינו הקדושים'.

דבריו התגשמו בפועל ממש. על ידי בנין ארץ ישראל, והתאחדות ישראל במסירות נפש על מצות ישוב ארץ ישראל, קמה מדינת ישראל. עם ישראל חזר להיות כלל אחד הדואג לכל יהודי ויהודי באשר הוא בכל העולם כולו. מדינת ישראל חזרה להיות מרכז התורה העולמי, והאור הולך ועולה מיום ליום. כך בכל מלחמות ישראל, כמו מלחמת השחרור, ששת הימים ויום כיפור, הרגיש העם כולו, את האחדות הנפלאה סביב כיבוש הארץ, והאור הגדול החוזר אלינו מקיומה של מצוה זו.

אבל עלינו לזכור, כי בחולשתנו סביב אותה מצוה, שבכוחה זכינו לתקומת מדינת ישראל, אנו רואים גם התרופפות האחדות, וממילא התרופפות כוחנו ועוצמתנו הצבאית. עד ליום בו היה ברור לעם כולו כי כולנו חפצים בישובה של ארץ ישראל וריבונותנו עליה, היתה אחדות והיתה הצלחה צבאית בטחונית. מהיום שהתחילו להישמע קולות הפוגעים בישובה של ארץ ישראל, ובמצות כיבושה, התחילו הבקיעים החברתיים, האחדות נפגעה מאד, והמצב הבטחוני ידוע לכולנו.

לטובת חיזוקה והצלחתה של מדינתנו, נתאחד ונתחזק בכוח ישובה של ארץ ישראל, כמו דור המייסדים שהקימו את המדינה. מאורותיה של מצוה זו, נזכה כולנו לראות את עם ישראל חוזר ומתאחד, ואת מדינת ישראל שלנו, מתעצמת ומתחזקת, עולה ומצליחה, וממלאה את תפקידה להאיר את אורם של ישראל, אור ד', בעולם כולו. ומתוך כך, ודוקא מתוך כך, נזכה להשפיע להויה כולה, אור וטוב, כברכת השם לאברהם אבינו, 'ונברכו בך כל משפחות האדמה'.