תשובה היא לא רק ענין פרטי שלי אלא תשובת אחים
בפרשתנו פרשת 'כי תצא', מצוה התורה על מצות השבת אבדה. אם אתה רואה אבדה של אחיך, אל תתעלם, השב לו את האבדה. ואם לא קרוב הוא אליך, אסוף את האבדה אל תוך ביתך, עד דרוש אחיך את אבדתו. ערבות הדדית בעניני ממונות, אכפתיות לממונו של החבר. זהו פשט הדברים. אבל רבי חיים בן עטר, מחבר ספר אור החיים על התורה, שהיה מראשוני העולים לארץ ישראל לפני 276 שנים, מציע פירוש דרשני וחדשני לפסוק.
אומר ר' חיים בן עטר, אחיך הוא הקדוש ברוך הוא, המתיחס כמו אח לצדיקי ישראל. אבדתו, היא יהודי שאיבד את הדרך, פספס את הקשר הטוב והישר עם בוראו. אומר הקב"ה ליהודי, אתה אחראי על האבדה שלי, אתה צריך להשיב לי את אבדתי. ואם הגאולה מתעכבת, ואם הספקות אוכלים את היהודי האבוד, היה סבלן איתו, ואספתו אל תוך ביתך, קרב אותו, חזק אותו ואהב אותו, עד שיגיע היום, והקב"ה ידרוש את אבדתו, יאיר באורו לתוך נשמתו של אותו יהודי, או יביא מהלך גאולה והתעוררות בעם ישראל, שיגרום לו לשוב בתשובה, למקור חיותו.
פרשנותו החדשנית של ר' חיים בן עטר, מאירה לנו את חודש אלול באור שונה לגמרי. אנחנו רגילים לחשוב על תשובה פרטית אישית שלנו, לתקן את מעשינו, להסתדר עם הבורא יותר טוב. והנה מציע לנו אור החיים הקדוש, הבנה כלל ישראלית, הרואה את התשובה כעבודה לאומית כללית, של ערבות הדדית, של התחברות ואחריות ואכפתיות מכל יהודי.
ישאל השואל, ומה עם פרטיותי שלי? הראי"ה קוק אומר, שככל שהאדם נחלץ ממסגר פרטיותו, לסייע לכלל, לעזור לעוד יהודי, ולעם ישראל בכלל, כך גם תשובתו הפרטית, ובכלל כל פרטיותו, הולכת ונבנית בבנין בריא וטוב בהרבה.
הצטרף לרשימת התפוצה שלנו וקבל את השיעור השבועי והחוברות החדשיות לדוא"ל