יש מצבים בחיים, שהבעיות דוחקות מכל עבר, מפנים ומאחור, וכאילו אין לאן
יש מצבים בחיים, שהבעיות דוחקות מכל עבר, מפנים ומאחור, וכאילו אין לאן, והאדם עומד במקום ומתפלל, ומבקש מאלוקים שיעזור לו. אכן, כך מתחיל פתרון הבעיה, אבל בכך לא די.
כשבני ישראל יוצאים ממצרים, נראה לנו, כאילו היו הם במצב הכי רגוע שרק יכול להיות. אחרי עשר המכות הפלאיות, והיציאה המדהימה מחומות השעבוד הבלתי אפשריות של המצרים, הרי הם מסודרים בחיים. אבל זה לא בדיוק כך. מדובר בעם, שזה עתה סיים עבדות של שנים רבות, והוא מוכה וחבול. עכשיו מתחיל הוא לבנות יחסי אמון עם האלוקים, שעוד לא התגלה אליהם בהר סיני, והם עדין לא ממש יודעים איך ומי ומה. והנה האלוקים מביא אותם לפני האליל המצרי 'בעל צפון', והם רואים, שבשונה מפסלי מצרים שנשברו בעת יציאתם, הוא עדין שלם. אולי הוא באמת חזק יותר, כפי שדמיינו המצרים שהתעשתו והתחילו לרדוף אחריהם? חלשים משנות השעבוד, הם עומדים מול ים בלתי עביר לכאורה, והמצרים בכל עוצמתם הצבאית מאחוריהם. והאליל המצרי ממשיך כאילו להביט עליהם מלמעלה. לא פלא שהם קופאים במקום. אבל הקב"ה אומר למשה, 'מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו'. לא זמן של תפילה עכשיו. התחילו לפעול. קומו ועשו לישועתכם, ואז תראו ברכה פלאית נסית.
אכן, בעת צרה, כולנו צריכים להתפלל. פשוט לגמרי. אבל החידוש הגדול הוא, שלעת כזאת, אין די בתפילה. צריך גם לקום ולעשות. ללחוץ קדימה, על אף שנראה שאין לאן ללכת. להתגבר ולהתעלות מעל הפחדים, וללכת באומץ אל העתיד הבלתי ידוע, אל הישועה שטרם נראית לעין. אסור לקפוא במקום. צריך לעשות, כדי שיהיה לתפילה על מה לחול.
הצטרף לרשימת התפוצה שלנו וקבל את השיעור השבועי והחוברות החדשיות לדוא"ל